הלל ישראל הינו ארגון חברתי שמטרתו להעמיק את תחושת שייכותם של סטודנטיות וסטודנטים ישראלים לעם היהודי, מתוך תפיסת עולם פלורליסטית. הלל ישראל מעודד סטודנטים וסטודנטיות לחקור את הקשר האישי שלהם לעם היהודי, תוך חשיפה למגוון רחב של זהויות וקהילות יהודיות בארץ ובעולם.
הלל ישראל פועל בשישה מרכזים באוניברסיטאות ומכללות ברחבי הארץ ומהווה את המרכז הישראלי של הלל העולמי - ארגון הסטודנטים היהודים הגדול והוותיק בעולם, הפועל במעל 550 קמפוסים במגוון מדינות.
אז מאיפה עלו לישראל ראשי הממשלה יוצאי ברה"מ ומשפחותיהם?
אתרים ורשתות חברתיות מומלצים:
1. אתר מוזיאון העם היהודי
מאגר מרתק בו ניתן לגלות עובדות היסטוריות מעניינות ביותר על יהדות ברה"מ והעלייה לישראל. איך העולים הראשונים מברה"מ הגיעו לישראל ומה הקשר לחתונה וחטיפת מטוס בשנת 1970?
2. אתר מוזיאון הלוחם היהודי
האתר מכיל מאגר מידע גדול על אירועי מלחמת עולם השנייה, רשימת ספרים וסרטים נוספים, שירי מלחמה, סיפורים של יהודים לוחמים, מאמרים ועוד.
3. קבוצת פייסבוק: וטרנים, גיבורי מלחמת העולם השניה- Heroes of WW2.
קבוצת פייסבוק מלאת סיפורי גבורה מרגשים, סרטונים, תמונות, תיעוד דוקומנטרי, כתבות על חייהם של וטרנים כיום בישראל ועוד.
4. עמוד אינסטגרם: Stories.of.Survival
ממליצים בחום לעקוב אחרי הסיפור המרגש של זינאידה סנדלר וג'אנה גאידמק, שורדות שואה מחיפה. העמוד נבנה במסגרת תוכנית " Connectors". על החיים ביערות יהודיות לפני המלחמה, על ההתמודדויות וזיכרונות נדירים של ילדות קטנות בזמן המלחמה ועל החיים שזכו בהם אחרי המלחמה.
המלצות לסרטים וסדרות:
1. "סליחה על השאלה – עולים מברית המעוצות לשעבר"
הסדרה המצויינת של כאן 11 שואלת את כל השאלות שלא העזתם לשאול ומציפה התמודדויות מצחיקות ומאתגרות של יוצאי ברה"מ בישראל.
2. "ברנשטיין - הפרטיזן האחרון"
ממליצה לצפות בסרט, המצולם מנקודת המבט של לאוניד ברנשטיין, אשר היה פרטיזן בזמן מלחמת העולם השנייה ונלחם בנאצים. הסרט מתמקד באירועים לא פשוטים שעבר ברנשטיין במהלך המלחמה לצד החלטות חורצות גורלות שלקח על עצמו. סיפור גבורה מרתק וסוחף.
3. דור אחד וחצי - סדרה של כאן, תאגיד השידור הציבורי
סיפורה של העלייה הגדולה מברית המועצות בשנות ה-90, דרך עיניהם של ״דור אחד וחצי״, אלו שנולדו שם, עלו לישראל בהיותם ילדים ובני נוער, וחוו את קשיי הקליטה שלהם ושל משפחתם. לאחר 30 שנות חיים בישראל, וכשהם כבר בוגרים, מתמודדים בני הדור הזה עם שאלת הזהות והשייכות שלהם בארץ כיום, מדברים על האפליה, הגזענות וההתנשאות שחוו, הוויתורים שהם והוריהם נדרשו לעשות כדי להיקלט, ותוהים האם בסופו של דבר השינוי המשמעותי שליווה את חייהם היה כדאי.
4. התנגדות
סרט שכל אחד חייב לראות לפחות פעם אחת בחייו ולהיחשף לעוד סיפור מדהים ומרגש של ארבעה אחים למשפחת 'ביילסקי'. הסרט (שהוא גם עיבוד לספרה של פרופסור נחמה טק "התנגדות: פרטיזני ביילסקי") מראה את מה שקורה בבלארוס שנכבשה על ידי הנאצים בזמן מלחמת העולם השנייה והשאר חבל לספר ולהרוס לכם, לכן נעצור עם הפרטים כאן ופשוט ניתן לכם את הדרך לצפייה.
5. "סבתא בישלה עם תום יער"
תום יער מבקרת שני וטרנים, לומדת מהם מתכונים של אוכל אוקראיני מסורתי ויחד הם מבקרים בטקס יום הניצחון ב9 במאי. רוצה להנות מהמתכונים של סבתא מריה?
ספרים מומלצים:
1. "אתם ואנחנו: להיות רוסים בישראל" - אילנה גומל.
2. דינה רובינה - סופרת מומלצת!
הסופרת שכדאי מאוד להכיר אם אתם מעניינים בספרות הרוסית – דינה רובינה. היא נולדה בטשקנט ועלתה לישראל בשנת 1988. היא התפרסמה עוד בברית המועצות והמשיכה לכתוב בישראל. הספר שלה "שם משפחה כפול" תורגם לעברית וזכה בביקורות מאוד חיוביות.
3. "בצל הדגל האדום יהודי ברית המועצות נגד גרמניה הנאצית", - יצחק ארד
יצחק ארד נולד ב-1926, לוחם במחתרת כנגד הנאצים, איש הפלמ"ח, קצין בצה"ל, היסטוריון ויושב ראש הנהלת יד ושם במשך שנים רבות. ארד ידוע במיוחד בשל פעילותו בהנצחת השואה. יהודים בצבא ובחזיתות הלחימה; יהודים בתעשיות ביטחוניות; הרקע לצמיחתה של ההתנגדות היהודית הלוחמת בגיטאות; המחתרת היהודית הלוחמת; היהודים ביערות - פרטיזנים; מאבק ההישרדות של שבויי המלחמה היהודיים". הספר זכה בפרס לספרות צבאית על-שם יצחק שדה לשנת תשס"ח
4. "עילית יהודית בברית המועצות לנוכח השואה", ברוך מגד
הספר דן ברגשותיהם של אלו שנמנו עם העילית היהודית-סובייטית בתקופה הגורלית של מלחמת העולם השנייה ואחריה. העובדה שבזמן המלחמה השמידו הנאצים את רוב יהודי אירופה, וכן שאזרחים סובייטים רבים שיתפו פעולה עם הכובש הנאצי, הכתה את היהודים הסובייטים בהלם. התברר כי למרות עשרים וחמש שנות קומוניזם ומשטר קומוניסטי, האנטישמיות התעצמה מאוד, ואף המשיכה להתקיים גם אחרי המלחמה, הגם שהייתה אסורה על פי החוק. אכזבה נוספת נגרמה להם על ידי מדיניות השלטון הסובייטי, שלא התייחס לשיתוף הפעולה מצד חלקים הכבדים של האוכלוסייה, במיוחד מקרב בני המיעוטים הלאומיים, עם האויב הנאצי. השלטונות אף מצאו לנכון לטשטש במידה ניכרת את הזוועות שזומנו ליהודים על ידי הנאצים. מדיניות זו הביאה לכך שאותה עילית החלה לחדש את קשריה עם היהדות שזנחה קודם לכן, תוך הקפדה על המותר והאסור במשטר הסובייטי.