לאוניד ברנשטיין

1921 - 2019

ארבע פעמים עמד לאוניד ברנשטיין בפני המוות, וניצח. הוא נתפס ונחלץ שוב ושוב, ופעם אחת נמלט ממש רגע לפני שכיתת היורים הנאצית השלימה את משימתה. ובכל פעם הוא חזר חזק יותר, כדי לנקום וכדי להילחם בנאצים כמפקד בכיר בארגון הפרטיזנים האוקראיני.

הוא נולד ביוני 1921 בעיירה שפילקוב שבאוקראינה, בן לשען מומחה. את הקריירה הצבאית שלו בזמן המלחמה החל בדרגת סגן והוצב כעוזר מפקד קו הביצורים באזור מגוריו. בספטמבר 1941 נפצע ונפל בשבי, נכלא במחנה לשבויי מלחמה והצליח לברוח לפני שגזר דינו - מוות - יבוצע.

 

במהלך הבריחה, באחד הכפרים, הוא נתפס שוב על ידי שוטרים אוקראינים, והוחלט לשלוח אותו לכיתת יורים. שוב, הוא הצליח להימלט ולהשיג מסמכים מזויפים על שם ולדימיר ואסילייב. "התקבלתי לעבודה בחברת רכבות גרמנית, ושם הקמתי קבוצה מחתרתית שביצעה פעולות חבלה ברכבות", הוא מספר.

כעבור חודשים אחדים התמזגה הקבוצה שהקים בגדוד הפרטיזנים של פטר דובובי, וברנשטיין מונה לסגן מפקד המודיעין הפלוגתי, וכן הופקד על קבוצת חבלה. "באחד ממבצעי החבלה נתפסתי שוב ונכלאתי, אבל הצלחתי להימלט לפני שיבולע לי", הוא נזכר. "ברחתי ליער, למקום שאליו הוצנחה באוגוסט 1943 קבוצת לוחמים שהפכה לבסיס לפלוגות על שם פוז'רסקי".

 

ברנשטיין מונה למפקד מטה הפלוגה החדשה ובהמשך מונה לפקד על הפלוגה כולה, שמנתה 1,400 לוחמים. הוא אימן את חייליו באמצעי מיקוש, ויחד איתם השתתף בחבלה ברכבות הגרמניות שעברו באזור. לאחר מכן המשיך להקים פלוגות פרטיזנים, כמעט בכל נקודה שאליה הגיע. "באחד המקרים שחררנו מחנה כליאה לשבויי מלחמה והסבנו אבדות כבדות לנאצים", הוא אומר בגאווה, "ובזכות המידע שהעברנו חיל האוויר הסובייטי הפציץ מתקן צבאי גרמני סודי, ששימש לניסויים בטילים גרמניים".

 

ברנשטיין נדד עם חייליו ממקום למקום, חיבל ברכבות - "באופן אישי השבתתי שמונה רכבות בפעולה אחת" - וגם בגשרים. "בסך הכול", הוא אומר, "הרסנו 42 רכבות גרמניות". על פעילותו הוא זכה בעיטור "הדגל האדום הלוחם", בארבעה עיטורי מלחמת העולם השנייה, בעיטורי פולין וצ'כוסלובקי, במדליות רבות ובתוארי "אזרח כבוד" בערים ובמחוזות במזרח אירופה.

כשתמה המלחמה הוא למד תעשייה קלה ומשפטים בקייב, ניהל מפעלים, ובתחילת שנות ה-90 שימש כסגן אגודת "אוקראינה-ישראל". ב-1993 עלה לארץ, ורק כאן עבר ניתוחים להסרת הרסיסים בירכיו, רסיסים שהפכו אותו במשך השנים לנכה ומוגבל בתנועה.

"הגעתי לכאן לראשונה ב-1979 עם אלכסנדר בובין, שלימים הפך להיות שגריר רוסיה בישראל", הוא אומר. "נשלחנו על מנת לשקם את היחסים הדיפלומטיים בין אוקראינה לישראל. זו הייתה משימה נחמדה. הייתי איתם כאן במשך שבוע והפכנו לחברים מאוד קרובים".​

לאוניד ברנשטיין 2.jpg
1.PNG